בש"פ 1746/10
החלטה עליון
תקציר
בית המשפט החליט לדחות את הערעור על קביעה קודמת לפיה על המערער להישאר במעצר בית חלקי. גם מההחלטה הקודמת השתמע כי המערער אינו יכול לנסוע לחו"ל, כפי שביקש המערער. הזכות לצאת לחו"ל היא זכות חוקתית, אך היא אינה מוחלטת וניתן להגבילה כדי להבטיח שלא יסוכלו הליכים פליליים. במקרה זה, המערער מואשם בעבירות חמורות, הורשע בעבר, והסיכון שלא יתייצב למשפט אם יתאפשר לו לצאת לחו"ל גדול מדי. בית המשפט מכיר בכך שייתכנו מקרים בהם יינתן היתר לצאת לחו"ל, אך אין זה אחד מהם. בקשתו של המערער הייתה כללית ולא מוגדרת, ולא הוצעו בה ערבויות מספיקות לחזרתו. יתר על כן, הפרטים והצעת העבודה שסיפק לא היו ברורים ולא מוגדרים. אין בהחלטת בית המשפט כדי למנוע מהמערערת להגיש בקשה ספציפית ונתמכת היטב להיתר יציאה לחו"ל מטעמים חריגים, שבית המשפט המחוזי יוכל לבחון לאחר מכן.
בש"פ 1746/10 און ניימן נ' מדינת ישראל, עליון (26.4.2010)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.