ת"פ 46488-12-18

תקציר

הנאשמים הורשעו בעבירה המכוערת והחמורה של תקיפה בכוונה לגנוב. מעובדות המקרה עולה כי הנאשמים נסעו ברחבי באר שבע, הבחינו במתלונן הולך ברחוב, עצרו את רכבם ותקפו את המתלונן כדי לגנוב את חפציו. הנאשמים פגעו באופן משמעותי בזכויות היסוד של המתלוננת, שבית המשפט אינו יכול להתעלם מהן. מעשיהם של הנאשמים גרמו לקורבן אימה, ומעשים אלה מחייבים ענישה חמורה שתהווה הרתעה. בית המשפט הכיר בכך שהנאשמים עטו מסכות, דבר המעיד על תכנון והיערכות, מה שהופך את העבירה לחמורה. על עבירות מסוג זה גזרו בתי המשפט עונשים שונים, ולעתים קרובות סברו כי העבירה של תקיפה לשם גניבה דומה לזו של שוד. בקביעת העונש ההולם מביא בית המשפט בחשבון את רמת האלימות שהופעלה, האם העבירה בוצעה במשותף, מהות הרכוש הגנוב ונסיבות ביצוע העבירה. בהתחשב בנסיבות מקרה זה, טווח הענישה ההולם הוא 12 עד 24 חודשי מאסר. בבואו לקבוע את עונשו של כל נאשם, בחן בית המשפט את נסיבותיו הפרטניות. לנאשם 1 הרשעה קודמת והוא לא שיתף פעולה עם שירות המבחן לבגירים ובכך הפגין חוסר הרתעה. עם זאת, בית המשפט הכיר בהשתתפותו בתהליך טיפולי. בהתחשב בגורמים אלה, גזר עליו בית המשפט 22 חודשי מאסר. לנאשם 2 מספר הרשעות בעבירות אלימות ורכוש והוא מרצה כיום עונש של 38 חודשי מאסר בגין עבירות דומות. תסקיר שירות המבחן על נאשם 2 היה שלילי, וציין את חוסר אחריותו ואת מניעת הטיפול. בית המשפט גזר עליו 18 חודשי מאסר. נאשם 4 מסר גרסה סותרת לאירועים לשירות המבחן וצמצם את מעורבותו. בית המשפט הכיר בהודאתו באשמה ובהיעדר עבר פלילי, וגזר עליו 12 חודשי מאסר. על כל הנאשמים נגזרו גם מאסר על תנאי, קנסות ופיצויים משמעותיים לקורבן, שישולמו עד ליום 15 ביוני 2023. בית המשפט גם הטיל אגרת התחייבות על כל נאשם להימנע מביצוע עבירות נוספות. נאשמים 1 ו-4 נדרשו להתייצב מיד לתחילת ריצוי עונשם, ואילו העתקי פסקי הדין נשלחו לשירות המבחן למבוגרים. כן צוינה זכות הערעור.