בש"פ 696/04

תקציר

הכרעת הדין נוגעת למקרה חטיפתו ורציחתו של חייל צה"ל אולג שייקאת ביולי 2003. שייקאת נחטף בצומת בית רימון בצפון הארץ ונמצא מת שבוע לאחר מכן במטע זיתים. המערער מס' 1, המערער מס' 2 ואדם בשם טארק נוג'ידאת הואשמו בביצוע העבירה בעקבות הודאותיו של טארק שהפלילו אותם. על אף שטרק חזר בו מאוחר יותר מהודאותיו בטענה שהן נמסרו תחת לחץ, מצא בית המשפט את הודאותיו המפורטות, יחד עם הודאתו החלקית של המערער מס' 1 ועדויות תומכות, מספיקות בשלב מקדמי כדי לבסס נגדם טיעון חזק. למרות סתירות בדבריו של טארק וחזרתו ממנו, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין בהן כדי לערער די הצורך את הראיות לכאורה. בית המשפט דחה גם את טענות המערערים בדבר חוסר אמינות הודאותיו של טארק בשל סתירות וכפייה לכאורה. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי ממצאי בדיקת הפוליגרף אינם קבילים בשלב זה, ובכך החליש עוד יותר את טענות המערערים. למרות המלצתם הראשונית של חוקרי השב"כ שלא להעמיד לדין, צידד בית המשפט בהחלטת התביעה הכללית להגיש כתב אישום, בהתבסס על מכלול הראיות. בכך אישר בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי להאריך את מעצרם של המערערים, דחה את ערעורם וקבע כי אין מקום לשחררם, תוך ציון חומרת העבירה כעילת מעצר.