ע"פ 4639/95

תקציר

בתיק שנדון בבית המשפט העליון בעקבות תאונת דרכים קשה, הורשע המערער בשורה של עבירות, לרבות הריגה ונהיגה בחוסר זהירות, לפי סעיפים שונים בחוק העונשין ובפקודת התעבורה. באירוע זה חצה רכבו של המערער קו הפרדה רציף, וגרם להתנגשות חזיתית שגרמה לשני הרוגים ולפציעות קשות. בדיקות דם העלו כי למערער הייתה רמת אלכוהול המעידה על שכרות מעבר לגבול החוקי בעת התאונה. בית המשפט אישר את ההרשעה המקורית, בקובעו כי המערער התעלם ביודעין מחוקי התעבורה, חצה את הקו במכוון לצורך עקיפה, ובכך היווה סיכון צפוי לתאונה. בית המשפט בחן גם את חזקת הפזיזות בשל סטייה משמעותית של המערער מנתיבו, שהייתה חלק בלתי נפרד מאישור היסוד הנפשי הדרוש להרשעה בהריגה. הערעור על גזר הדין, שכלל ארבע שנות מאסר בפועל ופסילת רישיון ל-15 שנה, נדחה, בהתחשב בחומרת התאונה ובתוצאותיה, חרף גילו הצעיר של המערער. פסק הדין הדגיש את הציפייה החוקית מהנהגים להכיר בסיכונים הטמונים בהתעלמות מחוקי התנועה, ובכך להטיל על המערער את האחריות לתוצאות הטרגיות של מעשיו.