ע"פ 40560-10-03

תקציר

ערכאת הערעור לא תתערב בממצאיו של בית משפט קמא בדבר מהימנותם של עדים ומסקנותיהם העובדתיות, אלא אם כן נפל המקרה לאחד המצבים החריגים המפורטים בפסק הדין. חריגים אלה כוללים מצבים שבהם ממצאיו של בית משפט קמא מבוססים אך ורק על ראיות כתובות, או שהם חסרי תוקף לוגי, או שיש בהם טעויות משמעותיות בהערכת מהימנות העדות. בית המשפט בחן את הסתירות בגרסאות עדי התביעה ומצא כי הן מינוריות ואינן משפיעות על ליבת העניין. בית המשפט הסכים עם הערכתו של בית משפט קמא את הסתירות ולא מצא עילה להתערב בממצאיו. בית המשפט בחן גם את טענותיה של המערערת בדבר סתירות בעדותה של המתלוננת ומצא כי אין סתירות מהותיות שיש בהן כדי לערער את אמינותה. בית המשפט הוסיף ועמד על הסתירות בין גרסאות התביעה וההגנה לאירועים ומצא כי גרסת התביעה, אותה קיבל בית משפט קמא, אמינה יותר. בית המשפט שקל גם את טענות המערער בדבר מחדלי חקירה של המשטרה, אך מצא כי אין בהן משום מחדלים מהותיים שיש בהם כדי לפגוע בהגנה. לבסוף, בחן בית המשפט את השיהוי בהגשת תלונה על ידי המתלוננת והוריה והסכים עם קבלת הסברם על ידי בית משפט קמא. ככלל, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאיו העובדתיים ובקביעותיו המהימנות של בית משפט קמא, ולפיכך דחה את הערעור על פסק הדין.