תא"מ 52699-02-13

תקציר

פסק הדין דן בתחולת השתק החברה, עיקרון משפטי המונע מצדדים לדון מחדש בסוגיה שהוכרעה בעבר, על תיק שבו מעורבים שני נתבעים. השאלה הראשונה נוגעת לשאלה האם פסק דין שניתן בהעדר הגנה או מראית עין יכול לשמש בסיס להשתק החברה. השופט פוסק לטובת התובע, ומקבל את הטענה כי פסקי דין כאלה אכן יכולים לעורר השתק של החברה, תוך שהוא מצטט פסיקה רלוונטית. השאלה השנייה נוגעת לזהות הצדדים הנדרשים להשתק חברה. השופט מסביר כי מערכת יחסים משפטית בין הצדדים בהליך הנוכחי והקודם יכולה לבסס זהות. אולם, מאחר שלנתבעת מס' 2 לא הייתה ידיעה על התביעה הקטנה נגד הנתבעת מס' 1, לא ניתנה להם הזדמנות להשתתף ועל כן לא ניתן להחיל עליהם השתק חברה. השופטת מדגישה כי התובע לא טען אחרת וכי היה צריך לתת לנתבע מס' 2 את יומו בבית המשפט. השאלה השלישית קובעת, כי מאחר שאין מחלוקת בדבר תחולת השתק החברה על הנתבעת מס' 1, ומאחר שהנתבעת מס' 2 היא המבטחת שלהם, שני הנתבעים אחראים לתאונה הנדונה. השופטת מציינת כי החלטתו של הנתבע מס' 1 לשלם את פסק הדין מבלי לנסות לבטלו משמעה קבלת אחריות וצדק. משכך, מקבל השופט את טענת התובע כי שני הנתבעים מנועים מלהתכחש לאחריות. כתוצאה מכך, השופט מבטל את הפגישה המקדמית ונותן לצדדים שבעה ימים להודיע על כל מחלוקת נוספת בנוגע לגובה הנזק. אם לא תתעורר מחלוקת כזו, יינתן פסק דין בהתאם לטענות התובע. ההחלטה תישלח לשני הצדדים על ידי המזכירות.