ע"א 33730-03-23

תקציר

המשיב ביקש לדחות את הערעור תוך הצגת ראיות להתנהגותו המטרידה של המערער, לרבות מעקבים, פרסום תמונות מביכות ושפה מאיימת. עוד טען המשיב כי בידי המערער מסמכים חסויים הקשורים לעבירה והצגת מצג שווא לגבי תוכנם. בית המשפט הסכים כי המסמכים אינם רלוונטיים וכי גרסת המשיב לאירועים אמינה יותר. נמצא כי מעשיו של המערער היוו הטרדה מאיימת, דבר המצדיק הוצאת צו הרחקה. עם זאת, בית המשפט שינה את היקף ההגבלות, צמצם את המרחק האסור בין המערער למשיב ל-50 מטרים, והבהיר כי הוא אינו חל בתוך אולמות בתי המשפט. בנוסף, קבע בית המשפט כי צו ההרחקה צריך לעמוד בתוקפו שישה חודשים מיום מתן הצו במעמד צד אחד. הצלחתו החלקית של הערעור הביאה לכך שלא נפל צו להוצאות, וההחלטה נמסרה לשני הצדדים בהעדרם.