הפ"ב 67030-10-13

תקציר

המבקש ביקש לתקן את סכום ההשבה שהורה עליו בורר, בטענה כי הבורר שגה בחישוביו, וכתוצאה מכך חל חיוב כפול. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענת המבקש אינה נופלת בגדר עילות התיקון המצומצמות המנויות בסעיפים 22(א)(1) ו-(2) לחוק הבוררות, שהן טעויות סופר או סיום לקוי שאינו קשור למהות הסכסוך. בית המשפט הסביר כי מחלוקתו של המבקש לא הייתה טעות חישובית גרידא אלא מחלוקת על קביעתו של הבורר לגופו של עניין. משכך, נעדרה לבית המשפט סמכות לפי סעיף 22(ד) לתקנו. המבקש גם לא הצליח לבסס עילה לביטול פסק הבוררות כמפורט בסעיף 24 לחוק הבוררות. בית המשפט הדגיש כי הוא אינו יכול לשמש כערכאת ערעור לפסקי בוררות וכי עצם הטעויות בקביעת העובדות או ביישום החוק אינן עילה מספקת לביטול. בנוסף, בית המשפט לא מצא עילה לביטול פסק הבוררות בשל חריגה מסמכות, פגיעה בתקנת הציבור או פגמים בהליך הבוררות. יתר על כן, הבקשה הוגשה גם היא בטרם עת, שכן היא הוגשה מעבר למגבלת 45 הימים הקבועה בסעיף 27(א) לחוק הבוררות. הבקשה לביטול פסק הבוררות נדחתה, ופסק הבוררות אושר וניתן לו תוקף של פסק דין. המבקש חויב בהוצאות המשיב בסך 25,000 ₪.