חדל"פ 16774-06-20

תקציר

בפסק הדין הנדון, בית המשפט השלום בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לדיני חדלות פירעון, נדרש להכריע בעניינם של בני זוג, רונן ואסתר סגל, הנמצאים בהליכי חדלות פירעון. הדיון התמקד בשאלה האם ניתן להעניק להם צו שיקום, לנוכח מכשולים שהתגלו במהלך ההליך, בעיקר בנוגע להעלמת כספים חמורה וחוסר שיתוף פעולה מצדם. **עובדות וטענות מרכזיות:** הליכי חדלות הפירעון החלו לבקשת בני הזוג. במוקד ההחלטה עמד סכום של 533,000 ₪ שקיבלה היחידה, אסתר סגל, באפריל 2020, כחלק מעיזבון הוריה. אין מחלוקת על קבלת הכספים, אך למרבה הצער, מלוא הסכום "נעלם" ולא הועבר לקופת הנשייה. * **הסבר היחידים:** בני הזוג טענו כי חלק הארי של הסכום, 400,000 ₪, הועבר לפירעון חוב שנטלו בשנת 2016 מגורם "עברייני", וזאת מחשש לפגיעה בהם ובמשפחתם. לטענתם, יתרת הסכום, כ-133,000 ₪, שימשה למסע קניות נוכח מצוקה כלכלית. * **עמדת הנאמן:** הנאמן, ליאור מזור, התנגד למתן צו שיקום בשל אי-קיום הוראות הצו ואי-שיתוף פעולה במסירת מידע. הוא הדגיש כי בני הזוג לא הציגו כל אסמכתא להלוואה, למלווים או לפירעון, למעט תצהיר של היחידה. בהיעדר ראיות, לא ניתן היה לבסס תכנית שיקום על "מתן אמון" בלבד. בנוסף, הנאמן ציין את ההתנהלות הבעייתית ביחס ליתרת הכספים, אשר במקום לשרת את הנושים, שימשה לקניות. **הליכים ופסיקה:** בית המשפט קבע כי התנהלותם של בני הזוג, לרבות העלמת סכום ניכר, אי-השבת הכספים לקופת הנשייה ואי-מסירת פרטים חיוניים, נעשתה שלא בתום לב. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **עקרון תום הלב בהליכי חדלות פירעון:** בית המשפט הדגיש את עקרון תום הלב כעיקרון יסוד בהליכי חדלות פירעון, המתפרש הן על התקופה שקדמה להליך והן על התקופה שלאחריו. בית המשפט הפנה לפסיקה עקבית, לפיה חובת תום הלב מוטלת על החייב לאורך כל הדרך, עד לסיום ההליך, והיא משפיעה על סמכות בית המשפט להעניק הפטר או להתנותו בתנאים. * **החידוש כאן:** ההדגשה כי עקרון תום הלב אינו "נעצר" במועד ההכרזה על פשיטת רגל, אלא ממשיך "לרחף" מעל ראשו של החייב. הדבר מחזק את התפיסה כי הליכי חדלות פירעון נועדו לא רק לשקם את החייב, אלא גם להבטיח את האינטרסים של הנושים, תוך דרישה להתנהלות הוגנת ושקופה מצד החייב. 2. **סמכות בית המשפט להורות על צו שיקום בלתי מוגבל בזמן:** בהתאם לסעיף 163(ד) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 ("חוק חדל"פ"), כאשר בית המשפט מוצא כי התקיים תנאי להארכת תקופת התשלומים, כאמור בסעיפים קטנים (ג)(1) עד (3), בשל מעשה שנעשה בנסיבות חמורות או בחוסר תום לב, הוא רשאי לקבוע תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן. * **יישום והשפעה:** במקרה זה, בית המשפט מצא שהתנהלותם של בני הזוג עולה כדי חוסר תום לב חמור. לכן, במקום לבטל את ההליך לחלוטין, הוא בחר להטיל עליהם צו שיקום שאינו מוגבל בזמן. משמעות הדבר היא שהם יחויבו להמשיך בתשלומים לקופת הנשייה (3,000 ₪ ליחיד, 2,000 ₪ ליחידה), תוך שמירה על המגבלות הקבועות בצו, עד אשר יושב לקופת הנשייה הסכום שהוברח. 3. **תכלית הליכי חדלות פירעון:** בית המשפט הזכיר את תכליות ההליך: שיקום היחידים, שילובם במרקם החיים הכלכליים, והשאת התשלום לנושים. ההחלטה משקפת איזון בין תכליות אלו, כאשר חוסר תום הלב של היחידים הכתיב פתרון המעניק עדיפות להגנה על הנושים ולהבטחת השבת הכספים. **החלטה:** בית המשפט קיבל את הצעת הנאמן והורה על מתן צו שיקום שאינו מוגבל בזמן, בהתאם לסעיף 163(ד) לחוק חדל"פ. היחידים ימשיכו לשלם סכומים חודשיים לקופת הנשייה, יגישו דוחות תקופתיים, וכל המגבלות הקבועות בצו יחולו עליהם. תשלום הכספים שהוברחו והצגת מידע מלא לנאמן הם תנאים אפשריים לקציבת תקופת השיקום בזמן בעתיד. **סיכום:** החלטה זו מדגישה את חשיבותו של עקרון תום הלב בהליכי חדלות פירעון ואת המשמעויות המשפטיות החמורות של התנהלות חסרת תום לב מצד החייבים. בית המשפט אינו מהסס להשתמש בסמכויותיו, לרבות הטלת צו שיקום בלתי מוגבל בזמן, על מנת להבטיח את שלומם של הנושים ולהטיל אחריות על התנהלות פסולה מצד החייבים. התנהלות זו תורמת לחיזוק אמון הציבור בהליכי חדלות הפירעון כמנגנון הוגן ויעיל.