ת"א 49958-08-20

תקציר

החלטת בית המשפט סובבת בעיקרה סביב שתי בקשות: האחת הוגשה על ידי התובע וצדדים שלישיים, והשנייה על ידי הנתבע. התובע ביקש מהנתבע לגלות מספר מסמכים, לרבות דוחות כספיים, יתרות מבחן וטפסי פחת, אשר לטענת התובע יסייעו בהוכחת תביעתם. הנתבעת, מצידה, ביקשה מהתובע להמציא מסמכים פיננסיים שונים ולהשיב על שאלון בנוגע לעבודתו של התובע עבור גופים אחרים הקשורים לתיק. בית המשפט החל בהכרה בסמכותו הרחבה בגילוי מסמכים ובבחינתם, כאשר עקרון הגילוי המרבי מנחה את החלטותיו. עוד צוין כי יש לקבוע בנדיבות את סף הרלוונטיות לחשיפת מסמכים. עם זאת, על בית המשפט לאזן בין גורמים אחרים, כגון הנטל על הצד החושף, יעילות ההליך המשפטי ופגיעה אפשרית בצדדים שלישיים. בקשת התובע והצדדים השלישיים ביקשה לחשוף מסמכים הקשורים לעסקיו הכספיים של הנתבע ושל צדדים שלישיים. הנתבע הסכים לחשוף חלק מהמסמכים אך התנגד לאחרים, בטענה שהם סודות מסחריים או לא רלוונטיים לתיק. בית המשפט הסכים עם הנתבעת במספר נקודות, וקבע כי בקשתה של התובעת עולה לכדי מסע דיג פסול בחלק מהמקרים, וכי התובעת לא הניחה תשתית ראייתית לגילוי מסמכים מסוימים, ובפרט כאלה השייכים לצדדים שלישיים. בית המשפט הורה לנתבעת לחשוף רק חלק מהדוחות הכספיים המבוקשים ואת כרטיס הנהלת החשבונות של הצד השלישי מס' 2, ומצא אותם רלוונטיים. באשר לבקשת הנתבעת, דחה בית המשפט את בקשתה כי התובעת תמציא מסמכים כספיים נרחבים, ומצא כי היא רחבה מדי וחסרה הבהרה לגבי הרלוונטיות של כל מסמך. עם זאת, התובע חויב למסור תצהיר משלים לשאלון, המפרט את התקופה הרלוונטית שצוינה בתשובתו. לשני הצדדים ניתנו 30 יום להגיש תצהירים על גילוי מסמכים משלימים, ואילו לתובע היו 30 יום נוספים להגיש תצהיר בתשובה לשאלון. בית המשפט אף קבע לוח זמנים להגשת תצהירי ראיות וקבע מועד קדם משפט. לבסוף החליט בית המשפט כי לא יהיה צו להוצאות, בהתחשב באופי החלקי של הצלחות שתי הבקשות.