פש"ר 45235-01-14

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את בקשות המבקש ואת התשובות שהוגשו, והחליט לדחות את הבקשות מהטעמים הבאים. ראשית, מצער בית המשפט כי שרשרת אירועים פרוצדורלית ממושכת גרמה למבקש להגיש בקשות מרובות להחלטה, אשר יוחסו במידה רבה לתשובותיו המאוחרות של המנהל המיוחד. בעוד שבית המשפט יכול היה לפסוק לטובת המבקש בהליכים רגילים, הליכים פליליים מחייבים את בית המשפט לפקח על תקינות ההליך ולאזן בין האינטרסים של כל הצדדים המעורבים. לפיכך, על בית המשפט לבחון היטב את טענות המבקש לגופן. המבקש ביקש סכום נוסף בסך 9,369 ₪, אשר בית המשפט דוחה מאחר והסכום כבר חושב וחולק בהתאם. כן ביקש המבקש להעביר את יתרת הכספים בקופת הכינוס וטען לבעלות מלאה בכספים. עם זאת, בית המשפט דוחה טענה זו, בקובעו כי המבקש הוא נושה של החייב בלבד והכספים שייכים לקופת הכינוס של החייב. בנוסף, בית המשפט אינו מוצא המחאה תקפה של זכותו של החייב כלפי המבקש, שכן המשכון הרשום לטובת המבקש נחשב להעדפה פסולה לפי סעיף 98 לפקודה, שמטרתה להגן על האינטרסים של כלל הנושים. מאחר שהמבקש לא המציא כל הסכם בכתב המפרט את ההסדר עם החייב, והמשכון נרשם בסמוך לבקשה לצו כינוס נכסים, בית המשפט מגיע למסקנה כי מדובר בניסיון להקנות למבקש יתרון על פני נושים אחרים. לפיכך, הבקשה נדחית, וחלוקת קופת הכינוס תימשך כפי שהוחלט עליה, ללא הוראת הוצאות נוספות.