עת"מ 9917-09-17

תקציר

השאלה המרכזית סביב פסק דין זה נוגעת להצעת רכש לרכישת קרקעות. העותר, במסגרת הצעה משותפת עם אנשים נוספים, נפסל בנימוק שהשם בערבותו הבנקאית אינו תואם את השם שבמסמכי ההצעה ובתעודת הזהות הישראלית. השם בערבות הבנקאית כלל שם אמצעי נוסף, "נסים", שלא היה קיים במסמכים האחרים. העותר טען כי אי התאמה זו אינה צריכה להוביל לפסילה, במיוחד לאור העובדה שתעודות הזהות של המציעים הוכיחו כי הם בני זוג. זאת ועוד, הדגישה העותרת כי תום ליבם של המציעים ניכר וכי לא הייתה הטעיה או כוונה להערים על רשות מקרקעי ישראל, ועל כן עקרון השוויון לא נפגע במקרה זה. בסופו של דבר פסק השופט לטובת העותר. אמנם נפל פגם בשם בערבות הבנקאית, אך השופט בחר לפרש את התנאים המיוחדים שהותוו במכרז לגבי הצעות משותפות של מספר יחידים. תנאי המכרז הבהירו כי רמ"י יכולה וצריכה לממש את הערבות הבנקאית לכל מציע המעורב בהצעה המשותפת. השופט הדגיש כי ההיגיון העומד מאחורי פסילת ערבויות בנקאיות פגומות – פגיעה בעקרון השוויון והיעילות הכלכלית והמשפטית – אינו חל במקרה זה. מאחר שהצעתם של העותרים הייתה גבוהה במידה ניכרת מזו של הזוכה השנייה, ובהינתן שהערבות הבנקאית כפי שנכתבה עדיין תכובד ותיפרע על ידי הבנק, קבע השופט כי יש לקבל את העתירה. משכך, התהפכה ההחלטה לפסול את הצעת העותרים, והצעתם הוכרה כהצעה הזוכה. המשיבה, רשות מקרקעי ישראל, חויבה לשלם לעותרים שכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ₪.