בג"צ 5113/15

תקציר

מרדכי ואנונו, העותר, שהורשע בעבר בעבירות נגד ביטחון המדינה, ביקש להסיר הגבלות שונות שהוטלו עליו לאחר שחרורו מהכלא בשנת 2004. הגבלות אלה נועדו למנוע חשיפת מידע סודי הקשור לקריה למחקר גרעיני. הפקודות, שנמתחו לאורך זמן, הגבילו את תנועותיו, קשריו וגישתו לאזורים מסוימים. ואנונו טען כי ההגבלות פוגעות בחירותו ואינן נחוצות עוד, ואילו המשיבים, לרבות היועץ המשפטי לממשלה, הדגישו את הצורך למנוע פגיעה אפשרית בביטחון המדינה. בית המשפט הכיר במתח שבין חלוף הזמן לבין אופיין המתמשך של ההגבלות, והכיר בהשפעה על חירותו של ואנונו. עם זאת, היא מצאה כי המשיבים הצדיקו את הזהירות שננקטה, במיוחד בהתחשב בהפרות העבר של ואנונו ובנזק הפוטנציאלי של חשיפת מידע רגיש. בית המשפט, לאחר שעיין בחומרים חסויים, סבר כי ההגבלות נבחנו באופן מהותי והותאמו לתכלית מניעת הפגיעה. צוין כי חלק מהמגבלות כבר הוקלו במהלך השנים. בסופו של דבר, העתירה נדחתה, כאשר בית המשפט הדגיש כי הכדור נמצא במגרשו של ואנונו - אם יכבד את ההגבלות, הדבר עשוי לסלול את הדרך להקלות נוספות בעתיד. ההחלטה הדגישה את האיזון העדין בין חירות הפרט לבין ביטחון המדינה, והותירה את ההגבלות הנוכחיות על כנן, עד להתנהגות ונסיבות נוספות.