ת"א 1379/06

תקציר

פסק דין זה דן במחלוקת בין שני אתרי אינטרנט הפועלים בישראל, שניהם מנועי חיפוש לאיתור פעילויות פנאי. התובעת, חוגל, טוענת כי הנתבעת, חוג, הפרה את זכויות היוצרים שלה בכך שהעתיקה אלמנטים מאתר האינטרנט שלה, כגון שם המתחם, דף הבית, מנוע החיפוש ודפי המפרסמים. עוד טוענת חוגל כי חוג העתיק את תוכן הפרסומות ללא הסכמת המפרסמים, ובכך הפר את זכויות המפרסמים וגרם להם נזק. המפרסמים, שהם התובעים בתיק זה, טוענים כי שמם הטוב נפגע בשל פרטים לא מעודכנים שפורסמו באתר האינטרנט של חוג, וכי נגרמו להם הפסדים כספיים מכיוון שהגולשים הופנו באופן שגוי לאתר של חוג וחשבו שהוא של חוגל. הוג מכחיש את כל הטענות להפרת זכויות יוצרים וטוען כי הדמיון בין שני האתרים הוא בלתי נמנע מכיוון ששניהם מנועי חיפוש לאותו שוק נישה. בנוגע לתוכן הפרסומי טוענת חוג כי התוכן שייך למפרסמים ולא לחוגל, וכי היא קיבלה את הסכמת המפרסמים טרם פרסום מודעותיהם. בית המשפט בחן את הראיות והטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים והגיע למסקנה כי לא הייתה הפרת זכויות יוצרים על ידי הוג. בית המשפט לא מצא דמיון בין שני האתרים העולה כדי העתקה, במיוחד בהתחשב בכך ששניהם מנועי חיפוש בעלי דמיון מובנה. עוד קבע בית המשפט כי התוכן הפרסומי אינו מוגן בחוק זכויות יוצרים שכן הוא נעדר את היצירתיות והמקוריות הנדרשות להגנה על זכויות יוצרים. כמו כן, בית המשפט קיבל את טענתו של חוג כי המפרסמים נתנו את הסכמתם לפרסום המודעות שלהם באתר האינטרנט של הוג. בנוסף, קבע בית המשפט כי כל נזק שנגרם למפרסמים היה זניח, וכי חוג לא הרוויח מההפרה הנטענת. בקשת התובעים לסעד נדחתה, והם חויבו לכסות את הוצאות הנתבעים, לרבות שכר טרחת עורכי דין.