עת"מ 2328/06

תקציר

העותרים ביקשו לשקם בור מים בשטחם באמצעות הפקדת פסולת למילויו, כפי שאושרה בהחלטת פיקדון של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מרכז (להלן: "הוועדה") מפברואר 2005. עם זאת, העותרים הרחיבו את פעולות הכרייה שלהם מעבר לגבולות המאושרים, דבר שהתגלה על ידי הוועדה והוביל אותם לבטל את החלטת הפיקדון ביולי 2006. על החלטה זו הוגשה עתירה, אך בית המשפט דחה אותה בקובעו כי מעשיו של העותר היו בלתי סבירים ובלתי חוקיים. העותר חויב לשלם למשיבים הוצאות בסך 40,000 ₪. המחלוקת העיקרית נסובה סביב הדרישה לקבל את הסכמתם של כל בעלי הקרקע בתחום התכנית, דבר שהעותר לא עשה בשל בעל קרקע מחזיק אחד, גרונפלד. בית המשפט קבע כי החלטת הוועדה סבירה משום שהעותר גרם נזק לרכושו של גרונפלד ולא יכול היה לכפות תכנית שתשנה את ייעוד הקרקע לטובתו. בנוסף, פעולות הכרייה של העותרת נמצאו בלתי חוקיות, והמשך הכרייה לאחר החלטת הפיקדון הפר את תנאיה. החלטת הוועדה הייתה סבירה גם משום שהיא לא הכשירה עבירות בנייה וכיבדה את זכויות הקניין של גרונפלד. יתר על כן, החלטת ההפקדה כבר פקעה בעת החלטת הוועדה, שכן היא הייתה מותנית ולא התקיימו התנאים. בית המשפט הדגיש כי הוא אינו מחליף את שיקול דעתו בשיקול הדעת של רשויות התכנון בהיעדר חוסר סבירות, דבר שלא מצא במקרה זה.