ת"א 199/03

תקציר

התובע, יליד 1947, תבע את שירותי בריאות כללית על כך שלא אבחנו את הגלאוקומה שלו בזמן, מה שגרם לו להתעוור. הנאשם טען כי העיוורון נגרם על ידי חסימת ורידים ולא על ידי גלאוקומה. בית המשפט מינה מומחה שאישר את טענת התובע לרשלנות רפואית מצד הנתבע והעריך את נכותו של התובע ב-50%. עוד מצא המומחה כי 62.8% מהנכות הייתה יכולה להימנע אם המחלה הייתה מאובחנת מוקדם יותר. בית המשפט מצא את הנתבעת אחראית לנזקי התובע וייחס לתובע 10% אשם תורם בכך שלא מילא אחר הוראות הרופא. בית המשפט פסק לתובע 400,000 ₪ בגין כאב וסבל, 461,920 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר, 244,688 ₪ בגין הפסדי שכר עתידיים, 40,000 ₪ בגין אובדן זכויות פנסיוניות, 100,000 ₪ עבור עזרה מצדדים שלישיים, 50,000 ₪ עבור ניידות, והורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 1,166,900 ₪ לאחר ניכוי אשמתו התורמת של התובע והסכום שהתקבל מהמוסד לביטוח לאומי, על פי חוות דעת אקטוארית מעודכנת שתכין הצדדים. הנתבע חויב לשלם את הוצאותיו המשפטיות של התובע. ההודעה לצד שלישי, בית החולים הלל יפה, נדחתה.