ת"א 4834-05-20

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים בשנת 2019, תבע פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הצדדים הסכימו על חבות הנתבע, והותירו רק את סוגיית היקף הנזק להכרעה. התובע סבל משברים וחבלות משמעותיות בתאונה והוערך על ידי מומחים רפואיים שמונו על ידי בית המשפט לנכות לצמיתות בשיעור של 28%. עיקר המחלוקת נסובה סביב השאלה האם הימנעותו של התובע מלעבור ניתוח לייצוב כתף היא סבירה, ובכך משפיעה על דרגת הנכות האורתופדית שלו. המומחה האורתופדי העריך את הצלחת הניתוח כסבירה, אך ציין סיבוכים אפשריים ותקופת החלמה ממושכת. בית המשפט קבע כי התובע אינו צריך לעבור את הניתוח, בהתחשב בסיכונים הפוטנציאליים ובחששותיו המהימנים. לפיכך, הנכות האורתופדית שלו נקבעה על 20%. בהיבט רפואת הכאב, בית המשפט אימץ את חוות דעתו של המומחה לקביעת נכות של 10%. כתוצאה מכך, נקבעה לתובע נכות רפואית כוללת של 28%. בית המשפט בחן גם את הנכות התפקודית, בהתחשב בגילו של התובע, בעיסוקו ובהשפעת התאונה על עבודתו ועל חיי היומיום שלו, והגיע למסקנה כי היא עולה בקנה אחד עם הנכות הרפואית, קרי 28%. בית המשפט פסק לתובע 37,800 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר ו-862,920 ₪ בגין ירידה בכושר ההשתכרות, בהתחשב בשנות העבודה שנותרו לו ובהשפעה הפוטנציאלית של נכותו על הכנסותיו העתידיות. הפיצוי בגין הזדקקות לסיוע מהזולת נקבע על 65 אלף ש"ח, ואילו הוצאות רפואיות ונזקים לא ממוניים נקבעו על 10,000 ש"ח ו-52,755 ש"ח, בהתאמה. בסך הכל נפסקו לתובע פיצויים בסך 1,028,475 ₪, בצירוף אגרת בית משפט, הוצאות עדים ושכר טרחת עורך דין. הנתבע חויב לשלם סכום זה בתוך 30 יום. לשני הצדדים הזכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 60 יום. ניתן לפרסם את פסק הדין מבלי לכלול את פרטיו המזהים של התובע.