רע"א 3121/24

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור על החלטת בית משפט קמא השוללת סעד זמני, מבלי להיזקק לתגובת המשיב. החלטה זו מבוססת על שיקול דעתו הרחב של בית המשפט בעניין סעד זמני, אשר ערכאות הערעור מתערבות בו רק במקרים חריגים, שאינם ישימים כאן. החלטות על סעדים זמניים תלויות בסיכויי ההצלחה של התביעה ובמאזן הנוחות, כאשר לאחרון יש בדרך כלל משקל רב יותר. במקרה דנן, בית משפט קמא לא מצא די ראיות לתמיכה בטענות המבקשים וקבע כי מאזן הנוחות אינו לטובתם. באשר לדירה הראשונה, שתוכננה להימכר במסגרת פירעון החוב, נמנעו המבקשים מלגלות כי בכוונת הדיירים להתפנות, ובכך ערערו את טענתם בדבר נזקי פינוי. הדירה השנייה לא הייתה תחת איום מיידי של פינוי, שכן הליכי המימוש היו מוגבלים לדירה הראשונה. בנוסף, פעלו המבקשים בחוסר תום לב בכך שהשמיטו עובדות מהותיות כמו תנאי ההלוואה וקיומה של דירה נוספת. שיהוי משמעותי בבקשת הסעד הזמני החליש עוד יותר את תביעת הדחיפות שלהם, שכן הם המתינו חודשים לאחר הודעות הפינוי הראשוניות והחלטת בית המשפט קמא. משכך, לא מצא בית המשפט עילה לשנות את החלטת בית משפט קמא, ואף דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע מאותה עילה. לא נקבעו הוצאות, וההחלטה התקבלה סופית ב-14 באפריל 2024.