פש"ר 17293-04-10

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה בקשה למתן צו להפטר מחובותיו של חייב יליד 1957, אשר ביקש הפטר לפי סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל תמורת תשלום חד פעמי של 40,000 ₪. בקשת החייב נתקלה בהתנגדות מצד הנושה היוזם, שטען כי על בית המשפט למקסם את התועלת לנושים, וכי שווי נכסי החייב גבוה ממה שתבע החייב. עוד טען הנושה היוזם כי לחייב יש זכויות פנסיוניות שניתן להשתמש בהן לסילוק החוב. בית המשפט בחן את התנהלות החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל ומצא כי היא ללא דופי, בהתחשב בגילו, הכנסתו ונסיבותיו האישיות. עוד צוין כי דירת המגורים של החייב הינה בעלת שווי שוק נמוך ואין לממשה, מה גם שבעלה של החייבת הינו דייר מוגן. כמו כן, מרבית הכספים שנצברו בקרן הפנסיה של החייב היו מוגנים בחוק, והחייב לא היה רשאי לקחת הלוואות נוספות מהקרן. בסופו של דבר, מצא בית המשפט כי אין כל תועלת, לא כל שכן משמעותית, בהמשך הליכי פשיטת הרגל, מה גם שהחייבת הגישה הצעה כספית לא מבוטלת בסך 65,000 ₪, אשר גילמה את מלוא יכולותיה הפיננסיות. לפיכך, נעתר בית המשפט לבקשת החייב לסילוק על תנאי, והורה על תשלום 65,000 ₪ בתוך 90 יום. הנאמן הונחה להודיע לבית המשפט אם התנאי מתקיים כדי שניתן יהיה להוציא צו הפטר רשמי.