ה"פ 30792-11-15

תקציר

המחלוקת היא על הסכם חתום בין שתי רשויות מקומיות, יהוד-מונוסון ומועצה אזורית דרום השרון, בדבר העברת שטח וחלוקת הכנסות מפרויקט בנייה. דרום השרון טוענת כי זכותה להשתחרר מההסכם בשל צורך ציבורי חיוני, שכן היא מעריכה כי דבקות בו תגרום לה לגירעון כספי של כ-185 מיליון שקל ותאיים בקריסתה הכלכלית. בית המשפט בחן האם ההסכם חוקי, האם פג תוקפו בשל אי קיום תנאי ההשעיה והאם קיימת עילה לשחרור דרום השרון מההסכם. השופט קבע כי ההסכם תקף ומחייב. טענת אי החוקיות נדחתה, שכן השר צפוי לבחון את ההסכם ואת טענות הצדדים, לרבות זו. השופטת דחתה גם את הטענה כי ההסכם פקע בשל אי התקיימותם של תנאי ההשעיה, שכן לא צוין פרק הזמן למימושם, וממילא לא חלף הזמן הסביר מאז חתימת ההסכם והאישורים הנדרשים טרם הושלמו. באשר לתביעה לשחרור מההסכם, הדגישה השופטת כי זכות זו מנוצלת במשורה במקרים חריגים, וכי דרום שרון לא הציגה נסיבות חריגות. השיקולים התקציביים שהוצגו בדרום השרון התבססו על הנחות וכללו נתונים לא רלוונטיים, ולכן אין בהם די כדי להצדיק את שחרורו מההסכם. יתר על כן, אישור ההסכם על ידי השר ימנע כל קריסה כלכלית של דרום השרון. השופטת מתחה ביקורת על התנהלות דרום השרון, וקבעה כי היא אינה עקבית, שכן טענה כי הקרקע יקרה מדי ודרשה לקבלה. לבסוף הורה השופט לדרום שרון לפעול על פי ההסכם ופסק למבקש (יהוד-מונוסון) הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ש"ח.