רע"א 147/22

תקציר

בקשת רשות ערעור על החלטה לאשר תובענה ייצוגית נדחתה על הסף, תוך הדגשת אופיים השמור של דחיות כאלה רק למקרים הקיצוניים ביותר חסרי תוכן או מול טיעוני הגנה בלתי עבירים. הליך אישור תובענה ייצוגית הוא שלב מקדמי, ולכן בקשות לסילוק על הסף נענות רק לעתים רחוקות, אלא אם קיימת הצדקה ברורה. בית המשפט ציטט תקדימים הממחישים את חוסר רצונן של ערכאות הערעור להתערב בעניינים פרוצדורליים, ובכך חיזק את התפיסה כי סוגיות אלה זוכות להתייחסות הולמת יותר במהלך הדיון עצמו בבקשת האישור. במקרה הספציפי הזה קבע בית המשפט המחוזי כי לא ניכר כי "לא היה דבר בבקשה", ובכך מצדיק את המשך ההליכים בעניינו של רוסט. תפקידה של חולוד כמנהלת וכבעלת מניות מביא לכך שפעילותה היא בהכרח חלק מההליך, מה שמצדיק עוד יותר את ההחלטה שלא לפטר על הסף. צוין כי עצירת ההליכים לא תשפר את היעילות, אלא תבטיח בחינה עובדתית ומשפטית נדרשת של פוטנציאל אחריותו האישית של חולוד. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, ומאחר שלא התבקשה תגובת המשיבים, לא חויבו בהוצאות, דבר המדגיש את המסקנה כי התיק מחייב דיון מקיף ולא דחייה על הסף.