תא"מ 49594-08-19

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש את הראיות והטיעונים שהוצגו בתיק זה, שסובב סביב מחלוקת על תיקון רכב. הנתבעת טענה כי התובעת, שהפעילה מוסך, לא ביצעה את התיקונים כראוי וגרמה לאי נוחות והוצאות משמעותיות. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענות הנתבע חסרות ראיות מספיקות ולעיתים קרובות סותרות. השופט ציין כי הנתבע לא הביא חוות דעת או עדים מומחים לתמיכה בטענותיו, למרות שנטל ההוכחה מוטל עליו. יתר על כן, בית המשפט מצא כי עדותו של הנאשם עצמו אינה עקבית ואינה עולה בקנה אחד עם הראיות הקיימות. כך למשל, טען הנאשם כי רכבו נתקע פעמים רבות, אך לא הציג קבלות גרירה, והמסמכים שמסר אינם מתייחסים באופן ספציפי לרכבו. עוד ציינה השופטת כי טענת הנתבעת כי הרכב נותר עם ליקויים רבים לאחר התיקון לא פורטה ולא הוכחה. מנגד, טענת התובע כי הרכב יצא מהמוסך במצב תקין נתמכה בראיות. בית המשפט קיבל את הערכתו המקצועית של התובע ואת הצעדים שננקטו לתיקון הרכב, וקבע כי התובע עשה כל שביכולתו על תיקונו. בנוסף, ציינה השופטת כי התובע הציע פשרה לנתבע כשחזר זמן קצר לאחר התיקון, בטענה כי הרכב אינו תקין. הצעה זו סתרה עוד יותר את טענת הנתבע כי התובע סירב לקחת אחריות על הרכב. השופט התייחס גם לטענת הנתבע כי התובע עשה שימוש שלא כדין ברכבו. בית המשפט הגיע למסקנה כי טענה זו לא הוכחה, שכן הנתבע לא הצליח להוכיח כי הרכב היה במוסך במועד הנדון. יתר על כן, הראיות הצביעו על כך שהרכב נסע בשטח הרשות הפלסטינית ובמהירות מופרזת, אך הנתבע לא הצליח להוכיח כי התובע הוא שעשה זאת. לאור ממצאים אלה, קיבל בית המשפט באופן חלקי את טענת התובעת ודחה את התביעה שכנגד שהציגה הנתבעת. כתוצאה מכך, חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 14,110 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה, וכן שכר טרחה נוסף ושכר טרחת עורך דין בסך של 5,761.03 ₪. הסכומים היו אמורים להיות משולמים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. החלטה זו התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים ביום 19.8.21.