ת"פ 28097-04-11

תקציר

הנאשמים הואשמו במספר עבירות הקשורות להתפרעויות אלימות שהתרחשו בשכונת סילוואן בירושלים. סעיפי האישום כללו ייצור נשק, ניסיון לגרימת חבלה בכוונה מחמירה, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והתפרעות. שלושת הנאשמים הראשונים היו קטינים ואילו שני האחרונים בגירים. במהלך החקירה הודו שני עדים - לואי מסוודה וקטין בשם א' - בהשתתפות באירועים והפלילו את הנאשמים. עם זאת, שני העדים חזרו בהם מדבריהם במהלך המשפט. בית המשפט בחן בהרחבה את חומר הראיות, לרבות דברי העדים בחקירת המשטרה ועדויותיהם בבית המשפט. נמצא כי חקירותיהם של שני העדים היו פגומות, שכן לא היה בהן תיעוד חזותי של ההודאות וההפללות הראשוניות, כנדרש בחוק. זאת ועוד, העדים מסרו גרסאות סותרות ומגוונות לאירועים, וזיהויים את הנאשמים כמשתתפים בהתפרעויות היה בלתי עקבי ובלתי אמין. בית המשפט הגיע למסקנה כי התביעה לא הצליחה להוכיח את אשמתם של הנאשמים מעבר לספק סביר. הודגש כי היעדר תיעוד חזותי של השלב הקריטי של החקירות מעורר ספקות לגבי הנסיבות שבהן נגבו ההודאות וההפללות. בנוסף, היו לעדים מניעים לרצות את החוקרים, ועדותם הכוללת לא הייתה אמינה. כתוצאה מכך, זיכה בית המשפט את כל חמשת הנאשמים מכל העבירות בהן הואשמו בכתב האישום.