ע"פ 7848/22

תקציר

ערכאת הערעור החליטה לדחות את הערעור, תוך שהיא מאשרת את העונש המקורי שהוטל על ידי בית המשפט הפרוצדורלי. בית המשפט מתערב בדרך כלל בגזר הדין רק כאשר יש סטייה בוטה ממדיניות הענישה שנקבעה או טעות משמעותית; אף אחד מהם לא ניכר במקרה זה. המערער היה מעורב במסע הרס על רקע גזעני בתקופה של סכסוך, פגיעה ברכוש יהודי ועיסוק באלימות, כגון יידוי אבנים על שוטרים, בזמן שמדינת ישראל עמדה בפני התקפות טילים. מעשיו לא היו ספונטניים או מקריים, והפגינו כוונה מכוונת. בית המשפט הדגיש גישה ענישה מחמירה כלפי עבירות על רקע גזעני, במיוחד בתקופות סוערות, תוך התייחסות לתקדימים כמו פרשת סרור. בית המשפט מצא כי בית המשפט המחוזי שקל בהגינות את נסיבותיו האישיות של המערער ואת הליך השיקום לכאורה, אם כי צוינו חוסר אחריותו המלאה ועמדותיו הבוסריות כלפי העבירות. הימנעותו של שירות המבחן מלהמליץ על שיקום פגעה עוד יותר בבסיס להקלות. בית המשפט הגיע למסקנה כי למרות העבירות הרבות והחמורות, לרבות כאלה המונעות ממניע גזעני, עונשו של המערער כבר נמצא בקצה התחתון של קשת העונשין. ההחלטה לדחות את הערעור משקפת אפוא התחשבות מאוזנת בחומרת הפשיעה, במדיניות הרווחת בעבירות ממניע גזעני ובחוסר נכונותו של המערער ליטול אחריות מלאה. כל השופטים, לרבות השופטים א' שטיין וג' כנפי-שטייניץ, הסכימו עם פסק דינה של השופטת י' אלרון, שניתן ביום 2.5.2023.