מ"ת 13223-04-11

תקציר

השופט, הרב שפירא, מצא כי קיימות ראיות מספיקות כדי לתמוך באישומים המיוחסים למשיב. הראיות כללו את הודעותיה המפורטות של המתלוננת על מעשיו של המשיב, אשר אוששו גם בדברי בני משפחתו של המתלונן. הכחשתו של המשיב את היכרותו עם המתלונן ושתיקתו לאחר מכן במהלך החקירה פעלו לרעתו, שכן חיזקו את התיק נגדו. באשר לאישום השני, די היה באמירה הברורה של המתלוננת בדבר קבלת שיחות טלפון מאיימות מהמשיב כדי לבסס ראיות לכאורה. עוד קבע השופט כי המשיב היווה סכנה ממשית לחברה, בהתחשב באופי האלים של העבירות שבוצעו, שכללו איומים בסכין ושוד. גם השימוש בנשק קר היווה עילה סטטוטורית למעצר. שתיקתו של המשיב בחקירתו תרמה אף היא לתפיסת מסוכנותו. השופט שקל את האפשרות לשחרר את המשיב לתוכנית טיפולית לגמילה מסמים כחלופה למעצר. תוך הכרה ביתרונות השיקום, קבע השופט כי אין זה ראוי במקרה זה, שכן המשיב לא הראה רצון אמיתי לטיפול ולא נקט צעדים כלשהם לקראת השיקום לפני מעצרו. בנוסף, אופי העבירות ותכונות אישיותו של המשיב, לרבות חוצפתו ונכונותו לעבור על החוק, הצביעו על כך שהוא עלול להפר את תנאי שחרורו. לפיכך הורה השופט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, בקובעו כי אין עילה המצדיקה חלופת מעצר בשלב זה. ההחלטה התקבלה בנוכחות הצדדים ובאי כוחם ביום 08.05.2011.