בר"ע 32696-01-16

תקציר

המבקשים, שנישאו מאוחר יותר, הועסקו כבודקים ביטחוניים בשדה התעופה באילת. הם התפטרו מעבודתם אצל המשיב ועברו יחד לשדרות. לאחר מכן הגישו תביעה לבית הדין המחוזי נגד המשיב בטענה לפיצויי פיטורים ודמי חגים. המבקשים טענו כי העסקתם כפופה להסכם הקיבוצי משנת 1972, המזכה אותם בתשלומים אלה. עם זאת, בית הדין האזורי דחה את טענותיהם והורה להם לשלם את הוצאות המשפט של המשיב, מה שהוביל את המבקשים לערער על ההחלטה. פסק הדין דוחה את בקשת הערעור של המבקשים. באשר לפיצויי פיטורים, בית הדין לא מצא טעות בהחלטת בית הדין האזורי, שכן המבקשים לא עמדו בתנאים לקבלת פיצויי פיטורים לפי הדינים הרלוונטיים. גם טענות המבקשים לזכאות לפיצויי פיטורים לפי סעיפים שונים בחוק לא צלחו. כך למשל, הטענה כי עברו לשדרות בשל המעבר של נאור לצורך עבודה לא נתמכה בראיות מספיקות ולא הועלתה בבית הדין האזורי. באשר לדמי חגים, המבקשים לא היו זכאים ליותר ממה שכבר קיבלו מהמשיב. בית המשפט גם אישר את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין הוצאות המשפט, ומצא כי הסכום מתון וראוי בהתחשב בנסיבות. לבסוף, טענת המבקשים בעניין טופס 106 נדחתה מאחר שהמשיב מסר את הטופס המבוקש במהלך הדיונים. בקשת רשות הערעור נדחתה, והמבקשים חויבו לשלם את שכר טרחת עורכי הדין של המשיב.