ת"א 1125/05

תקציר

התובע, תינוק בן יומו, באמצעות אמו, תובע את בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת ושניים מרופאיו, בטענה לרשלנות רפואית במהלך לידתו, שגרמה לו לנזק מוחי חמור, וכתוצאה מכך להמיפרזיס ימני ולקשיים תפקודיים קוגניטיביים. התובעים טוענים כי לידת הוואקום בוצעה באופן לא תקין ועל ידי גורמים בלתי מורשים, וכי מחלקת היולדות של בית החולים נוהלה באופן לא תקין. הנתבעים מכחישים את הטענות וטוענים כי התובעים לא הצליחו להוכיח רשלנות או קשר סיבתי בין לידת הוואקום לבין נכותה של התובעת. בית המשפט פוסק לטובת הנתבעים, ומגיע למסקנה כי התובעים לא הוכיחו רשלנות או חריגה מסטנדרט הטיפול. הראיות מראות כי הרופא המטפל, למרות שלא היה מומחה, היה בעל ניסיון של שנים כרופא מיילד-גינקולוג וביצע מספר לידות ואקום בעבר. כמו כן, בית המשפט מקבל את חוות דעת המומחה מטעם הנתבעים כי לידת הוואקום בוצעה באופן סביר ובהתאם לנורמות. באשר לקשר הסיבתי, בית המשפט מצדד במומחה הנוירולוגי מטעם הנתבעים, הסבור כי הנזק המוחי התרחש ככל הנראה שבועות לפני הלידה, ושולל קשר סיבתי ללידת הוואקום. בנוסף, בית המשפט פוסק לתובע פיצויים בסך 2,124,518 ₪, בהתחשב בנכותו הרפואית, בנכות תפקודית, באובדן כושר השתכרות, בנזק לא ממוני ובסיוע הנדרש בעבר ובעתיד. סכום זה אינו מופחת מתשלומי המוסד לביטוח לאומי, למעט קצבת נכות כללית, המנוכה בהתאם לתקבולים העתידיים הצפויים של התובע. התביעה נדחית, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים בהתחשב בנסיבות התובע.