ערר 85158/17

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על היטל השבחה שנגבה על ידי ועדה מקומית לתכנון ובניה ביחס לבקשת המערער להיתר בניה. המערערים טענו כי הוועדה אישרה בכתב כי הנכס אינו חייב בהיטל השבחה, טרם מכירתו, והוציאה תעודת היעדר חוב בגין הנכס. לפיכך, הם טענו כי אין להטיל היטל על הבקשה להיתר. בית המשפט קבע, כי המערערים אינם יכולים לערער על האישום, שכן הם בחרו בהליך השומה המכריע, אשר ויתר למעשה על זכותם להגיש תביעה כזו. יתר על כן, החיוב הוטל כתוצאה מהקלות שניתנו בעת בעלותם של המערערים, ולא בעת קודמיהם, ולכן אין לחייב את קודמיהם בהיטל. עוד עולה מחוזה המכר כי הדירה הייתה מודעת לכך שאין לה את האישורים הנדרשים, וההיטל היה חובה צפויה. עוד טענו המערערים כי הם זכאים לפטור מההיטל לפי תקנות התכנון והבניה. בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי הפטור חל רק בהתקיים תנאים מסוימים, ומאחר שהמערערים לא התגוררו בדירה, הפטור אינו חל. עוד ציין בית המשפט כי המערערים לא הגישו בקשה לפטור בתוך פרק הזמן הנדרש, ואין לצפות מהוועדה המקומית להעניק פטור ללא בקשה פורמלית. גם טענות המערערים לגופה של השומה המכרעת נדחו, שכן בית המשפט לא מצא עילה להתערב בקביעת הוועדה, שהתבססה על חישובים מדויקים. עם זאת, בית המשפט ביקש הבהרה מהשמאי המכריע לגבי חישוב ההשבחה, והחלטה משלימה תינתן בעקבות בירור זה. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים והתקבלה פה אחד.