ת"א 6013-06-17

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובעת וקובע כי כוונת המנוחה, כולת'ום דאוד איברהים חורי, הייתה להעביר את כל זכויותיה בחלקת אדמה לאחיה ג'מיל, כפי שבא לידי ביטוי בייפוי הכוח הבלתי חוזר עליו חתמה בשנת 1980. בית המשפט קובע כי התובע, בנו של ג'מיל, הוא הבעלים החוקי של רבע מהזכויות הרשומות על שם הנתבעת, בתו של חורי, ומורה לרשום את התובעת ככזו, בכפוף לתשלומים כנדרש בחוק. רבעון זה מסתכם ב-1/48 מסך הזכויות במגרש. פסק הדין גם מורה לנתבע לשלם לתובע 10,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. ההחלטה מתבססת על פרשנות ייפוי הכוח, תוך התחשבות בכוונת המנוח ובהיעדר ראיות סותרות, למרות טענת הנתבע כי יש לפרש את ייפוי הכוח כפשוטו, תוך הגבלת ההעברה לרבע מהזכויות. השופטת מתייחסת גם לסוגיות פרוצדורליות שונות, לרבות התיישנות, נאמנות קונסטרוקטיבית, מועד עילת התביעה ושיהוי בהגשת התביעה, ובסופו של דבר פוסקת לטובת התובע גם בנקודות אלו.