בר"ע 59114-01-17

תקציר

במקרה זה, המבקש, נהג תובלה בטנק הסובל מפגיעה בגב התחתון שהוכרה כפגיעה בעבודה, ערער על החלטה בנוגע להערכת הנכות שלו. בתחילה קבעה ועדה רפואית 20% נכות בשל גורמים הקשורים לעבודה, אך לא ניכתה אחוז כלשהו בגין תחלואה טבעית. בית הדין המחוזי קיבל חלקית ערעור של המוסד לביטוח לאומי, שערער על החלטת הוועדה שלא להתייחס למצב עמוד השדרה הניווני של המבקש ולא התייחס לחוות דעתו של פרופ' גרשון וולפין, שזיהה הן פגיעה בעבודה והן תחלואה טבעית. בית המשפט קבע כי יש לחזור לעניינו של המבקש על מנת לדון ולנמק כל השפעה של חוות דעתו של פרופ' וולפין על קביעת הנכות שלו. המבקש טען כי הערכת הנכות של הוועדה הרפואית היא עצמאית וטען כי חוות דעתו של פרופ' וולפין, שאינה מחייבת לעניין דרגת נכות, נעדרת משקל בשיקול דעתה. הרשות הבודקת לא מצאה טעות משפטית בפסק דינו של בית הדין האזורי שחייב את הוועדה לדון בחוות הדעת, תוך הדגשת הצורך בהערכת גורמי עבודה וגורמים שאינם קשורים לעבודה בהערכת הפגיעה. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ללא השלכות על ההוצאות של מי מהצדדים.