רע"פ 2171/10

תקציר

המשיב טוען כי קיימות שאלות פרוצדורליות לעניין הגשת הבקשה, אולם הוא אינו עומד עליהן ומניח שהיא הוגשה כדין. הבקשה מבקשת רשות ערעור על שחרור הדיירים, אך זו ניתנת רק במקרים חריגים, מה שאין כן. גם טענות המבקשים בדבר בטלותו של חוק הפיקוח ועליונותו על פני חוקים אחרים אינן מוצלחות, שכן הן לא הועלו בשלב היישום הראשוני ומהוות פגיעה עקיפה בחוק. גם הטענות לגופו של עניין נדחות. הפריטים שנתפסו נתפסו כדין ושחרורם אינו סביר עד שבית המשפט יחליט אחרת. הם נתפסו מכוח סעיף 30 לחוק הפיקוח, המאפשר תפיסת פריטים החשודים כמשמשים לביצוע עבירה, ומאחר שהוגש כתב אישום ביחס למבקשים, תפיסת הפריטים היא כדין. כמו כן, פעילותם של המבקשים הקשורה לפריטים אסורה כיום על פי חוק. בית המשפט יכריע בגורלם של הפריטים בעת שמיעת התיק הפלילי נגד המבקשים, ובהתחשב בנסיבות, אין צורך לבחון את הבקשה לפי התקשי"ר. לבסוף, טענות המבקשים בדבר שינוי אפשרי בחוק והפעולות הסותרות לכאורה של רשויות ההוצאה לפועל אינן רלוונטיות ואינן מצדיקות את שחרור הפריטים שנתפסו. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית.