ע"פ 122/84

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור על הרשעה בעבירות שוחד לפי סעיף 290 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. באופן ספציפי, עובד בנק הורשע בקבלת שוחד מלקוח כדי לקבל שירותים מועדפים כפקיד בנק. המערער טען, כי אין לראות בו "עובד ציבור", שהוא תנאי לעבירת השוחד, שכן הבנקים הם גופים מסחריים. עם זאת, בית המשפט העליון אישר את ההרשעה, וקבע כי הבנקים ממלאים תפקיד מכריע בכלכלה הלאומית ויש להם יחסי נאמנות עם לקוחותיהם. הם מוסדרים בכבדות ומספקים שירותים חיוניים לציבור. לפיכך, עובדי הבנק דומים לעובדי ציבור ונופלים להגדרת סעיף 290. יתר על כן, בית המשפט פירש את החוק כך שעובד הנוטל שוחד בגין כל פעולה הקשורה לתפקידו, גם אם אינה מורשית, אשם בשוחד. פסק הדין מחזק את חשיבות היושרה בקרב עובדי הבנק ועובדי הציבור באופן רחב יותר. הערעור נדחה, והעונש המקורי של מאסר על תנאי וקנס נותר על כנו.