סע"ש 6448-05-14

תקציר

פסק הדין מחזק את קביעת בית הדין האזורי כי הפרשי השכר ששילמה החברה לעובד בשנים 1998-1999 הם הפרשי הצמדה ולא הפרשי שכר, ועל כן הערעור נדחה. בית המשפט דחה גם את תביעתה הנגדית של החברה להחזר מקדמה בסך 100,000 ש"ח שבוצעה בשנת 2001, שכן לא עלה בידיה להוכיח כי מדובר בתשלום יתר. עם זאת, בית הדין הסכים עם החברה כי יש להחזיר את הסכום של 200,000 ₪ ששולם לעובד כמענק פרישה, שכן מדובר בחלק מהסכם מתיר שהעובד הפר בכך שהגיש תביעה. עוד קבע בית הדין כי העובד לא היה זכאי להחזר בסך 328,000 ₪ שהתקבל בתקופה השלישית להעסקתו, שכן מדובר בתשלום עבור עבודתו כעצמאי ואינו קשור לחברה. באשר להוצאות המשפט, לא הוגש ערעור על החלטת בית הדין האזורי לפסוק לעובד 25,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, שגם עליה מצא בית המשפט סבירה ולא הצדיקה התערבות. לבסוף, פסק הדין הורה לחברה לשלם לעובד הפרשי הצמדה בסך 13,836 ש"ח לשנת 2000, והפחית את הסכום המגיע לעובד בגין השכר ה-13 מ-41,936 ש"ח ל-19,636 ש"ח. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם בערעורים.