עפ"ת 7412-02-11

תקציר

המדינה ערערה על גזר הדין שהטיל בית המשפט לתעבורה בעכו על משיב שהורשע, על פי הודאתו, בשורה של עבירות תעבורה. אלה כללו נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח, אי ציות לתמרור עצור של שוטר ונהיגה ברכב אסור. המשיב הודה גם באישומים נפרדים של גרימת חבלה גופנית ברשלנות, אי מתן זכות קדימה, עזיבת זירת תאונה ואי דיווח למשטרה, שיוחסו לו במקרה אחר. בית המשפט לתעבורה הרשיע את המשיב והטיל עליו עונש קל יחסית, הכולל חודש מאסר בפועל (שירוצו כעבודות שירות), שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס ושבעה חודשי פסילה מלנהוג. המדינה טענה כי העונש קל מדי וביקשה להחמיר בעונש, תוך הדגשת חומרת העבירות והסיכון הנשקף מהמשיב לשלום הציבור. בא כוח המשיב ביקש לדחות את הערעור, תוך שהוא בוחן את מכלול הנסיבות הרלוונטיות על ידי בית המשפט לתעבורה. עם זאת, ערכאת הערעור קיבלה חלקית את ערעור המדינה. היא החמירה את העונש לארבעה חודשי עבודות שירות ו-11 חודשי פסילה בפועל מנהיגה תוך ציון הצורך בענישה מחמירה במקרים של עבירות דרכים חמורות. בית המשפט הכיר בהשלכות הקשות של גזר הדין על המשיב, אך הדגיש את חומרת פשעיו ואת הצורך לתת עדיפות להרתעה ולגמול במקרים כאלה. פסק הדין כלל גם הוראות בדבר הפקדת רישיונו של המשיב והתקשרות עם הממונה על עבודות ציבוריות בעניין עונש עבודות השירות. יתר רכיבי העונש של בית המשפט לתעבורה נשמרו.