ת"א 6080-04-11

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את התביעה שהגיש ממן נגד פז בשל קיומו של פסק דין קודם, הידוע גם בשם השתק עילה. השופט קבע כי התביעה הנוכחית, שהוגשה על ידי ממן, זהה במהותה לקודמתה, וכוללת את אותם נימוקים, טענות ותביעות, גם אם הם לבושים אחרת. השופט הדגיש כי האינטרס הציבורי בסופיות הדיונים המשפטיים והאינטרס של בעל הדין שלא להיות מוטרד מסוגיה מן העבר גוברים על ניסיונו של ממן להתדיין מחדש בתיק. יתרה מכך, השופט ציין כי ממן כבר הספיק לקבל את יומו בבית המשפט והיה עליו להציג את כל טיעוניו וטענותיו אז. פסק הדין הקודם מהווה אקט של בית המשפט בנוגע לחוקיות ההסכמים בין הצדדים, וממן אינו יכול לחזור שוב ושוב לבית המשפט ולבקש סעדים שונים. עוד ציינה השופטת כי מרבית החברות המוזכרות בתביעה הנוכחית כבר נדונו והוכרעו בהליכים קודמים, לרבות בעניין ברד, אשר קבע הלכה משפטית בנוגע לתוקפה של המערכת החוזית. בנוסף, השופט לא מצא טעם בטיעוניו של ממן לגבי עובדות או מסמכים חדשים, כפי שכבר הוצגו בהליכים קודמים. לבסוף, קיבלה השופטת את טענת פז כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב ומהווה ניצול לרעה של הליכי המשפט. בעקבות זאת חויב ממן לשלם לפז את הוצאותיה, בסך 11,700 שקל, בתוך 30 יום.