רע"א 8327/05

תקציר

במקרה זה ביקש המבקש רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר דחה בקשה לדחיית דיון הוכחות שנקבע ליום 19.9.05, למרות הסכמת כל הצדדים לדחייה. המבקש, השוהה בארה"ב ומעורב בתביעה אזרחית, נפגע בתאונת דרכים ובשל גילו נזקק לתקופת החלמה שהתארכה מעבר למועד הדיון. בעקבות זאת הוגשה בקשה לדחות את הדיון לדצמבר. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בקובעו כי הדיון יכול להתנהל עם כל העדים למעט המבקש, ובכך להימנע מחוסר היעילות של דחיית ההליכים השיפוטיים. המבקש טען כי קיום שימוע מלא אחד יבטיח יעילות פרוצדורלית, ימנע עלויות מיותרות ויאפשר את נוכחותו במהלך העדות, דבר שיכול להקל על הסדר. העיקרון הכללי שנדון היה הסוגיה המערכתית של מתן דחיות, שעלולה לגרום לחוסר יעילות ולעלייה בצבר השיפוטי, ובסופו של דבר לעכב את עשיית הדין עם בעלי דין אחרים. למרות שהבקשה נתמכה על ידי כל הצדדים, בית המשפט הדגיש כי מתן דחיות צריך לשקול יעילות שיפוטית רחבה יותר ולא רק את האינטרסים של הצדדים המעורבים. היעדר בקשת דחייה במועד החריף את הבעיה, שכן לא ניתן היה להקצות מחדש את הזמן השיפוטי באופן יעיל. ההחלטה אישרה בסופו של דבר, כי אף שלא היה אידיאלי, המשך הדיון, למעט עדותו של המבקש, היה פשרה הכרחית לשמירה על יעילות שיפוטית ולקיום לוח הזמנים של בית המשפט. לפיכך נדחתה בקשת רשות הערעור.