תע"א 1056/09

תקציר

התיק נסוב סביב סירובם של הנתבעים להעניק לתובע, עובד מדינה, "תעודת שקילות" לצורכי שכר עבור תואר שהושג בשלוחת האוניברסיטה הלטבית בישראל. התובעת טענה כי יש לבטל את ההחלטה בשל הפרות פרוצדורליות והיעדר ראיות התומכות בסירוב. עם זאת, בית המשפט דחה את טענות התובעת בדבר הפרות פרוצדורליות, וקבע כי הנוהל המוסכם בכתב, שאושר על ידי בית הדין הארצי, היה ראוי ומוסכם על ידי התובע. בנוסף, קבע בית המשפט כי ההליך המנהלי בו נקטו הנאשמים היה סביר ותואם פסיקות קודמות של בג"ץ במקרים דומים, אשר ביססו את הלגיטימיות של ראיונות הוועדה עם בוגרים להערכת שקילות התארים שלהם. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי המדינה לא הביאה ראיות מנהליות מספיקות כדי לתמוך בהחלטתה לשלול מהתובע תעודת שקילות. לגופו של עניין, המדינה לא הצליחה להוכיח כי תהליך לימודיו של התובע היה לקוי או כי עבודת הגמר שלו לא הייתה פרי יצירתו שלו. מאחר שהמדינה לא ערכה חקירה יסודית ולא הציגה ראיות משכנעות, כף המאזניים הכריעה לטובת התובע. בית המשפט קבע כי התובעת זכאית לתעודת שקילות והטבות נלוות, לרבות רטרואקטיבית עבור שבע שנים לפני הגשת התביעה. המדינה חויבה לשאת בהוצאות התובעת, בסך 2,500 שקל, ונמסר לשני הצדדים כי ניתן לערער על פסק הדין בתוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה.