תמ"ש 11540/06

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור על החלטה לעכב על תנאי את יציאתו של אדם מהארץ לצורך הבטחת תשלום מזונות עתידיים לילדיו הקטינים. ההחלטה המקורית התקבלה על ידי יו"ר ההוצאה לפועל בתל אביב-יפו, אשר נעתר לבקשת אם הילדים לעכב את יציאתו של המערער על תנאי. התנאי כלל מתן ערבויות להבטחת תשלום מזונות, כגון ערב או שעבוד נכסים. המערערת טענה כי יש לבטל את צו השהייה ללא תנאי, בעוד שהמשיבה ביקשה להבטיח את מזונותיה העתידיים של ילדיה. בית המשפט בחן את החוק הרלוונטי, המסמיך את יו"ר ההוצאה לפועל לעכב את עזיבתו של חייב אם הוא משוכנע כי בכוונת החייב לעזוב את הארץ מבלי לפרוע את חובו. החוק פורש כנותן עדיפות להגנה על זכויות הקניין של המקבל על פני זכותו של החייב לחופש תנועה. במקרה דנן, מצא בית המשפט כי רצונו של המערער לעזוב את הארץ מבלי להבטיח את פירעון חוב המזונות שלו אינו מספיק. בית המשפט הדגיש כי הוראת קבע לתשלום מזונות אינה דרך בטוחה וכי סירובו של המערער ליתן ערבויות נוספות אינו סביר. בית המשפט קיבל גם את קביעת לשכת ההוצאה לפועל כי למערער היה קשר רומנטי עם תושב תאילנד, דבר המצדיק את בקשת המשיב לעכב את יציאתו. משכך, נדחה הערעור, והמערער חויב לשאת בשכר טרחת עורך דינו של המשיב. ההחלטה לעכב על תנאי את יציאתו של המערער מן הארץ התקבלה, ובית המשפט הדגיש כי מדובר בהחלטה סבירה על פי הנסיבות והחקיקה הקיימת.