ת"א 28845-09-23

תקציר

בהחלטת בית המשפט בבקשה לסעד זמני נדחתה הבקשה ממספר שיקולים מרכזיים, ובהם סיכויי ההצלחה הנמוכים ומאזן הנוחות. הבקשה עסקה במחלוקת ארוכת שנים בין שמשון ליצחק בנוגע לתוקפו של הסכם היפרדות. טענותיו של שמשון נדחו שוב ושוב בהליכים שונים, לרבות בוררויות ופסקי דין רבים של בתי המשפט, שקבעו כי הסכם ההפרדה תקף וניתן לאכיפה. למרות ניסיונו של שמשון לבחון מחדש טענות אלה על ידי ניסוחן מחדש במונחים משפטיים שונים, כגון בקשה לביטול ההסכם מחמת הפרה (אי העברת כספים), בית המשפט מצא כי מדובר למעשה באותה טענה שכבר נדחתה. בית המשפט ציין גם את הימנעותו של שמשון מגילוי זכויותיו לכאורה בחברות של יצחק במהלך הליכי פשיטת רגל, דבר שערער עוד יותר את אמינות טענותיו. בנוסף, לא הוצגו ראיות המצביעות על פגיעה מיידית או נזק כספי לשמשון אם הבקשה תידחה, ואף לא כל אינדיקציה לכך שיצחק תכנן למכור את מניות החברה שלו. בית המשפט מתח ביקורת על היועץ המשפטי של שמשון על כך שלא חשף הליכים קודמים הקשורים ועל כך שעלול להטעות את בית המשפט בנוגע לתוצאותיהם. כתוצאה מהתנהלות זו ובהיעדר עילה חדשה לתביעה, לא מצא בית המשפט הצדקה למתן סעד זמני והורה לשמשון לשלם ליצחק הוצאות משפט בסך 15,000 ₪. הבקשה לסעד זמני נדחתה אפוא, ובכך הסתיים ההליך בבקשה זו.