עפ"ת 3704-06-13

תקציר

המשיב טען כי יש לדחות את הערעור משום שהמערערת לא צירפה את התיק העיקרי ואת התיקים שצורפו להליך משנת 2011. עוד הדגיש המשיב כי המחוקק קבע עונש מינימום לעבירה מסוג זה. למערער 50 הרשעות קודמות, לרבות נהיגה בשכרות ונהיגה בזמן פסילה. המערער הורשע בשלוש עבירות של נהיגה בשכרות, שהצדיקו הטלת עונש מאסר, כך שבית המשפט לתעבורה לא שגה בפסק דינו. המשיב הוסיף וציין כי בצדק דחה בית המשפט לתעבורה את המלצת שירות המבחן שהתמקדה בשיקומו של המערער, תוך התעלמות משיקולי ענישה אחרים. מנגד, השופט הסכים עם ערעורו של המערער על העונש שהטיל בית המשפט לתעבורה. השופט הדגיש את תרומתו המשמעותית של המערער לביטחון המדינה ולעבודתו הנוכחית, כמו גם את השינויים החיוביים בהתנהגותו לאחר מאסרו האחרון. השופט קיבל את המלצת שירות המבחן, שביקשה להימנע משיבוש מאמצי השיקום של המערער ושקל אותה לטובת הציבור. השופט התחשב גם בשיהוי ההליכים ובעובדה שהעבירות המצורפות לתיק העיקרי בוצעו לפני מספר שנים. באשר לקביעת העונש לפי תיקון 113 לחוק העונשין, ציינה השופטת כי בית המשפט לתעבורה לא סיפק נימוקים מספקים להחלטתו, כנדרש בתיקון. השופט התייחס למדיניות הענישה בעבירות נהיגה בשכרות והדגיש כי הדגש צריך להיות על הטלת תקופת פסילה מינימלית, ולא על מאסר בפועל. השופט הזכיר מספר פסקי דין קודמים שהטילו בעיקר פסילה, קנסות ומאסר על תנאי ועונשים בגין עבירות דומות. השופט החליט לקבל את הערעור, לבטל את עונש המאסר בפועל ולהטיל עליו צו שירות בקהילה כפי שהמליץ שירות המבחן. השופט קבע גם שישה חודשי מאסר על תנאי ושלוש שנות פסילה בפועל, שיחלו מיום מתן גזר הדין בבית המשפט לתעבורה. יתר רכיבי העונש שהוטל על ידי בית המשפט לתעבורה יישארו על כנם. המזכירות נדרשה להעביר העתק מפסק הדין לשירות המבחן לצורך הכנת תכנית שירות בתי הסוהר.