ת"א 2244/81

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב תביעה כספית שהגישה חברה צרפתית נגד משיב ישראלי, שמואל פלאטו-שרון, ואחרים, בגין כספים שהושגו במרמה. המבקשת מבקשת מינוי כונס נכסים זמני, צווי גילוי וצווי עקיבות על הנכסים שבשליטת המשיבים. המשיבים נמנעו מלהגיש תצהירים נגדיים כלשהם, והותירו את גרסתו של המבקש לאירועים כמעט ללא עוררין. בית המשפט מכיר בעליונות ראיותיו של המבקש, וקובע את תוקפן של ההלוואות ואת פעילות המרמה של פלאטו-שרון ומקורביו. היא גם מכירה בקביעותיהם של בתי המשפט הצרפתיים במקרים קשורים, ורואה בהם ראיות לכאורה. פסקי הדין, על אף שניתנו שלא בנוכחות המשיבים, מוכרים לצורך תיק זה, שכן לא נמנע מהם משפט הוגן. בהרמת מסך התאגיד, בית המשפט מוצא כי פלאטו-שרון שלטה בחברות שונות באמצעות אנשי קש ומנהלים דמיוניים, דבר המצדיק הטלת אחריות אישית. זאת ועוד, טענת ההתיישנות והשיהוי שהעלתה ההגנה נדחות, שכן השיהוי של המבקש בהגשת התביעה הוא סביר ולא הביא לשינוי לרעה בעמדות המשיבים. זכותו של המבקש לבקש סעדים, לרבות כינוס נכסים זמני, צווי גילוי וצווי עקיבות, מאושרת. חומרת צו הכינוס מוצדקת בשל מורכבות התיק והצורך להבטיח נכסים ברי מימוש. עם זאת, בית המשפט נמנע ממתן כינוס נכסים מקיף ובמקום זאת בוחר בגישה ממוקדת. הבקשה לצו עקיבות נדחית בשל היעדר ראיות הקושרות את כספי המבקש לנכסים ספציפיים. צו הגילוי ניתן לאיתור נכסים בישראל שניתן להשתמש בהם כדי לאכוף כל פסק דין בתובענה העיקרית. מינויו של בא כוח המבקש ככונס נכסים זמני נדון כבחירה סבירה, בהתחשב בתפקודו חסר פניות ויעיל של הכונס. סיכומו של דבר, הצווים הקודמים למינוי כונס נכסים זמני ומתן סעדים מסוימים למבקש מתקיימים, בעוד הסעדים כנגד המשיב תום הד בטלים בשל היעדר ראיות הקושרות אותו למעשים הפסולים הנטענים.