ב"ל 47261-01-16

תקציר

התובע, שעבד במשמרות מתחלפות למעלה מ-40 שנה, עתר לבית המשפט בבקשה להכיר בהפרעות השינה ובדום הנשימה שלו, יחד עם סיבוכים משניים הכוללים יתר לחץ דם, סוכרת ופגיעה נפשית, כפגיעות עבודה. הנתבע טען כי אין כל הוכחה לאירועים חוזרים המצדיקים טענת מיקרוטראומה וכי העד המומחה לא ענה באופן ברור על השאלות שהוצגו על ידי בית המשפט. בית המשפט מינה עד מומחה שאישר קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין מחלותיו בהסתברות של למעלה מ-50%. חוות הדעת של המומחה, שנמצאה ברורה ועקבית, תמכה בטענת התובע כי עבודתו במשמרות הובילה להפרעות שינה ודום נשימה, אשר בתורן גרמו לסיבוכים משניים. בית הדין קיבל את חוות דעתו של המומחה ופסק לטובת התובע, תוך הכרה בהפרעות השינה שלו, דום נשימה, יתר לחץ דם וסוכרת כפגיעות עבודה. הנתבע חויב לכסות את הוצאות התובע, בסך 8,000 ₪, בתוך 30 יום. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים, עם זכות ערעור בתוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.