LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בג"צ 388/66

צו עליון

📋
מספר הליך388/66
📂
סוג הליךבג"צ
📅
תאריך19 בדצמבר 1966
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטהצו
👥
צדדיםשמעון שמש נ' נציבות שירות המדינה
👨‍⚖️
שופטיםמני, זילברג, ברנזון

תקציר

**עקרונות משפטיים וחידושים בניתוח ישיבתו של בית המשפט העליון כפסק דין של בית המשפט הגבוה לצדק** 1. **היעדר חובה חוקית להתייעצות לפני שינויים בתקן** - בית המשפט הדגיש כי על פי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, אין חובה חוזית או משפטית למשרד התחבורה או לנציבות שירות המדינה להתייעץ עם עובדים בודדים לפני שינוי תקני המחלקות או הוצאת הודעות על שינויים כאלה (סעיפים 13 ו-14). עיקרון זה מדגיש את ההיקף המצומצם של זכויות הפרט בתהליכי קביעת סטנדרטים, ומדגיש את האופי ההיררכי והמנהלי של סטנדרטים אלה. 2. **זמינות של סעד שיפוטי במקרה של שלילת מעמד או שכר** - בית הדין שב ואישר כי אם עובד טוען ששינוי בסטנדרט הביא לשלילת מעמדו התעסוקתי או משכורתו, הסעד הראוי נמצא בבית המשפט האזרחי הרגיל, ולא בבתי משפט מנהליים (סעיף 47). זה שומר על ההפרדה בין סמכויות שיפוט מנהליות ואזרחיות ומבהיר כי סכסוכי עבודה הנובעים משינויים סטנדרטיים כפופים לתביעות במשפט האזרחי הרגיל. 3. **מעמד מוגבל של עובדי מדינה בגיבוש ושינוי תקנים** - בית המשפט הבהיר כי לעובדי מדינה אין מעמד אישי בהכנה, בבדיקה או באישור של תקנים מחלקתיים, כולל שינויים מאוחרים יותר (סעיפים 13 ו-14). עיקרון זה מסמל בידוד סטטוטורי של קביעת תקנים מתשומות של עובדים בודדים, אלא אם כן מתרחשות הפרות פרוצדורליות, מה שמחזק את שיקול הדעת המנהלי. 4. **קריטריונים אובייקטיביים לקביעת תארים לתפקיד** - בית המשפט ציין כי התפקידים והדרגות מבוססים על נתונים אובייקטיביים הקשורים לצרכים ולדרישות התפעוליות, והדגיש כי שינויים בסטנדרטים ובתארים מונעים על ידי צורך ארגוני ואינם מעידים על אפליה אישית (על פי תשובות המשרד). חידוש זה עומד בבסיס העיקרון שהחלטות מנהליות, אם מתקבלות על סמך קריטריונים רציונליים ואובייקטיביים, הן בחזקת לגיטימיות ובלתי מפלות. 5. **תפקיד ההודעה והתזמון** - בית המשפט הכיר בכך שהודעה בזמן לעובדים על שינויים בסטנדרטים התעסוקתיים שלהם היא סבירה, אך קבע כי אי הודעה אינה מהווה באופן אוטומטי אי חוקיות אלא אם כן היא גורמת לנזק מוחשי הדורש התערבות שיפוטית. הכרה זו מיישרת קו בין ההגינות הדיונית לבין הפגיעה בפועל, ובכך מחדדת את הסטנדרט להליך הוגן במנהל שירות המדינה. 6. **דחיית תביעת אפליה אישית** - בית המשפט דחה את הטענה בדבר אפליה אישית, והדגיש כי קביעת תפקידים במחלקות שונות נשענת על צרכים תפעוליים אובייקטיביים; הבדלים אינם ראיה לכאורה לאפליה. זה תורם לבהירות משפטית לגבי תביעות אפליה הקשורות אך ורק לשינויים סטנדרטיים במסגרות מנהליות. 7. **חדשנות משפטית בפיקוח פרוצדורלי** - ההחלטה מחזקת את העיקרון ששינויים בסטנדרטים מנהליים הם בעיקר בתחום קבלת ההחלטות הארגוניות, עם פיקוח שיפוטי מוגבל אלא אם כן מתגלות הפרות פרוצדורליות או מהותיות. לדוקטרינה זו יש השלכות על איזון בין שיקול דעת מנהלי לזכויות עובדים, תוך תמיכה בגישה מכבדת כלפי שינויים סטנדרטיים בהיעדר מניעים בלתי חוקיים או פגמים פרוצדורליים. **תקציר:** מקרה זה מדגים את דבקותו של בית המשפט במגבלות המעמד המשפטי של העובדים בקביעת סטנדרטים, ומדגיש כי ליקויים בלתי פורמליים או פרוצדורליים, כגון הודעה מאוחרת, אינם בהכרח פוסלים החלטות מנהליות בהיעדר נזק מוחשי. הוא קובע כי התאמות סטנדרטיות הן קביעות מדיניות המבוססות על קריטריונים אובייקטיביים, כאשר הביקורת השיפוטית מוגבלת בעיקר לחוקיות והוגנות פרוצדורלית, ובכך מחזקת את האוטונומיה הניהולית והגמישות התפעולית במסגרת שירות המדינה.

חקיקה מקושרת

חוק שירות המדינה (מינויים)

בג"צ 388/66 שמעון שמש נ' נציבות שירות המדינה, עליון (19.12.1966)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית