מ"ח 9564/01

תקציר

שתי בקשות למשפט חוזר נידונות על ידי בית המשפט. הראשונה נוגעת להרשעתו של המבקש באוקטובר 1999 באי מתן אפשרות להולכי רגל לחצות את הכביש בבטחה, ובעבירה שנייה של נהיגה בזמן פסילה. המבקש טען כי לא ידע על פסילתו, שכן לא נודע לו על כך כראוי בשנת 1997, וכי הודאתו בתיק משנת 1999 נבעה מלחץ ומהיעדר ייצוג משפטי. הבקשה השנייה עניינה בהרשעה מדצמבר 1999, על בסיס הסדר טיעון, בגין נהיגה בזמן פסילה, כאשר הפסילה נבעה מהמקרה באוקטובר 1999. המבקש טען כי מאחר שהפסילה משנת 1997 בוטלה, עילות ההרשעה משנת 1999 אינן תקפות. היועץ המשפטי לממשלה התנגד לבקשות והדגיש כי טענות המבקש כבר נדחו על ידי בתי המשפט, וכי פסק הדין בתיק משנת 1997 נותר בתוקף עד לביטולו בשנת 2000. בית המשפט הסכים עם היועץ המשפטי לממשלה, וקבע כי טענות המבקש חסרות ראיות, וכי ביטול פסק הדין משנת 1997 אינו יכול להשפיע רטרואקטיבית על ההרשעות משנת 1999. לפיכך, שתי הבקשות למשפט חוזר נדחו.