ע"א 14565-01-24

תקציר

פסק הדין של השופט היה לטובת המערערים. המקרה עסק במחלוקת על פרשנות הסכם בכתב בין הצדדים, בנוגע להארכת תקופת ההתיישנות להגשת תביעה. המשיב טען כי המערערים לא הגישו את התביעה בתוך המועד שהוארך, ועל כן יש לדחות את התביעה. עם זאת, בית המשפט מצא כי לשון ההסכם ברורה וישירה, והאריך את המועד האחרון ל-31 בדצמבר 2022. השופטת מתחה ביקורת על פרשנותו של המשיב, שהסתמך על תקנות סדר הדין האזרחי, וקבעה כי היא סותרת את תנאיו המפורשים של ההסכם. בנוסף, הדגישה השופטת כי אימוץ עמדת המשיב יפגע בזכות הגישה של המערערים לערכאות ויפגע בעקרון ההסכמה החוזית. תחת זאת, קבע בית המשפט כי הגשת התביעה על ידי המערערים ביום 30.12.2022 הייתה בתוך המועד המוסכם, ודחה את טענת המשיב בדבר תקופת ההתיישנות. משכך, התקבל הערעור, נמחקה התביעה המקורית, והתיק הוחזר לבית משפט קמא להמשך הליכים. זאת ועוד, בית המשפט הורה למשיב לשאת בהוצאות המערערים, וקבע את הסכום על 10,000 ₪.