ע"א 299/71

תקציר

עניינו של פסק הדין בסכסוך בין בעל כרם, המערער, לבין חברת בנייה, המשיבה, בנוגע לנזק שנגרם לענבי המערערת במהלך עבודות החפירה של המשיבה בקרבת מקום. בית המשפט המחוזי דחה את תביעת המערערת לפיצויים, והוביל את המערערת לערער. בית המשפט העליון פסק לטובת המערער וקיבל את הערעור. לטענת בית המשפט, על המשיב חלה חובת זהירות כלפי המערערת והוא הפר אותה, שכן עבודות החפירה העלו אבק שפגע בענבים. השופט טעה בהגיעו למסקנה כי הנזק לא היה צפוי. מבחן הציפייה, המשמש לקביעת אחריותו של הגורם לנזק (המשיב), משרת תכלית כפולה, והוא גם מעריך את גובה הנזק שעליו לשלם. עם זאת, אין צורך לצפות מראש פרטים מדויקים של הנזק. במקרה דנן, די היה בכך שהפגיעה ברכושו של המערער הייתה גלויה, והמשיב יכול היה לנקוט באמצעים למניעתה. בנוסף, בית המשפט לא מצא כל רשלנות מצד המערערת שתרמה לנזק. המשיב חויב לשלם למערערת את מלוא הנזק המוערך ב-6,809.80 לירות, בצירוף ריבית משפטית, ולשאת בהוצאות המשפט בשתי הערכאות.