תא"מ 53088-12-13

תקציר

התיק נסוב סביב חבילה שהייתה אמורה להימסר על ידי שליחו של המבקש ממקום מגוריו של המשיב אל הנמען. על המבקש הוטלה גם המשימה לאסוף צ'ק מהנמען תמורת החבילה. אמנם אין מחלוקת שהחבילה נמסרה, אך השליח לא קיבל את הצ'ק. מאחר שהמקבל לא שילם עבור הטובין, נגרם למשיב, שחתם על התחייבות אישית, נזק והוא הגיש תביעה נגד המבקש בגין שווי הטובין, המסתכם ב-11,800 ₪. המבקש טען מנגד כי יש לדחות את התביעה מכמה טעמים, ובהם תקופת ההתיישנות לפי חוק הדואר. עוד ציינו כי אחריותם מוגבלת לנזק ישיר וכי הסכום המקסימלי שניתן לתבוע הוא 701 שקל. בית המשפט פסק לטובת המשיב בקובעו כי טענת המבקש בדבר תקופת ההתיישנות לפי חוק הדואר חלה רק על הסעיפים הספציפיים המצוטטים בו, שאינם מקיפים את עילת התביעה של המשיב. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי לא ניתן לקבוע את חבותה של המבקשת ואת היקף הפיצוי המוגבל כאמור בחוק הדואר ללא שמיעת הראיות. השופטת הדגישה כי חובת המבקש למסור את החבילה המותנית בקבלת שיק, כנטען על ידי המשיב, היא שירות מיוחד שאינו נפוץ בקרב אזרחים. לפיכך, דחה בית המשפט את בקשת המבקשים לסילוק על הסף והורה להם לכסות את הוצאות המשיב בסך 1,500 ₪.