ת"פ 33662-08-17

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת הנאשם למחוק את כתב האישום בשל שיהוי ההליכים. הטענה מבוססת על דוקטרינת ההגנה מפני הצדק, המיושמת במצבים קיצוניים בהם נפגעו באופן משמעותי זכויות הנאשם. אמנם חל עיכוב מסוים בשלב החקירה, שנמשך כארבע שנים, אך בית המשפט לא מצא פגמים מהותיים בטיפול הפרקליטות בתיק. ההגנה טענה כי השיהוי עלול לפגוע בתביעתם, אך בית המשפט קבע כי טענה זו אינה עילה מספקת לדחייה, מה גם שהנתבעת לא הוכיחה פגיעה מהותית ביכולתם להתגונן. כמו כן, קבע בית המשפט כי אין צורך להפריד בין סעיפי האישום נגד הנאשם, הכוללים עבירות מס שבוצעו בענף קבלנות הבנייה. סעיפי האישום נחשבו לשורה של מעשים קשורים, המהווים פרשה אחת, ושילובם לכתב אישום אחד נתפס כיעיל וראוי. טענת ההגנה כי שילוב האישומים ישחיר את שמו של הנאשם לא נתמכה ולכן נדחתה. בית המשפט הציע שאם הנאשמים סבורים שקיימת אפשרות לפגיעה ממשית בהגנתם, הם יכולים להעלות את הנושא במהלך המשפט עצמו. עוד נקבע בפסק הדין כי כל עיכוב או נסיבות יישקלו בשלב גזר הדין אם הנאשמים יימצאו אשמים. ההחלטה התקבלה על סמך הראיות הקיימות, והמזכירות נדרשה לחלוק את פסק הדין עם באי כוח הצדדים.