פ"א 41882-08-14

תקציר

המערער הורשע בעבירה על סעיפים 145 ו-204 לחוק התכנון והבניה, שעניינם בנייה בלתי מורשית ושימוש בקרקע. לטענתם, היה על התביעה להתייחס לסעיפים שונים בעת הגשת כתב האישום נגד המערער, קרי סעיפים 205 ו-212, וכי היה מקום לבטל את כתב האישום בעקבות אירוע שהתרחש ביום 22.5.2013. השופט בוחן ביסודיות את ההלכות שצוטטו על ידי המערער ומגיע למסקנה כי התביעה וההליכים בבית המשפט נוהלו כראוי, בהתחשב באופי העבירות של המערער. סעיף 205 מאפשר לבית המשפט להוציא צו הריסה לאחר הרשעה לפי סעיף 204, בין אם הקרקע המדוברת מיועדת לציבור ובין אם לאו. יתר על כן, סעיף 212 מתייחס להריסה ללא הרשעה, במקרים בהם לא ניתן למצוא את העבריין או חלות נסיבות ספציפיות אחרות, ואינו גובר על הסמכויות המפורטות בסעיף 205. לבסוף, השופט קובע כי למערער היו הזדמנויות רבות לחזור בו מהודאתו אך לא עשה כן, ועל כן הרשעתו עומדת בעינה. כתוצאה מכך, הערעור נדחה, וגזר הדין המקורי נותר ללא שינוי. צו ההריסה ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2015.