בש"א 4111/09

תקציר

הערעור הוא על החלטת הרשם הנכבד בהתנגדות לביצוע שני שטרות בשווי 150,127 ₪ כל אחד. המערערים, חברת שאגה מבנים בע"מ ואלי פס"ר, טענו כי החשבונות הועברו לצורך ניכיון שיקים, ומאחר שהמשיבה, אביב שני פיתוח בע"מ, לא נרשמה כנותנת שירותי מטבע לפי חוק איסור הלבנת הון, היא פעלה בחוסר תום לב ולא הייתה רשאית לבצע את החשבונות. כבוד הרשם קיבל חלקית את ההתנגדות, ואיפשר למשיבה להתגונן עם הפקדת 150,000 ₪, שכן מצאה כי אי הרישום אינו שולל מהמשיבה את זכות התביעה, אלא עלול להשפיע על היקף זכויותיה. המערערים טענו כי אי רישומו של המשיב עולה כדי חוסר תום לב, דבר שהמשיב הכחיש. בית המשפט מצא כי די במעמדו של המשיב כבעל השטרות כדי לבסס זכות תביעה, וסוגיית תום הלב אינה שוללת זכות זו. עוד טענו המערערים כי עסקת הניכיון נופלת תחת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, שהמשיבה לא עמדה בו. בית המשפט מצא כי בעוד שהחברה המערערת לא הייתה לווה על פי החוק, המערער עצמו עשוי להיחשב ככזה, שכן הוא חתם על גב השטרות והיה אחראי להם במשותף. מאחר שחוק הסדרת ההלוואות החוץ בנקאיות עלול להשמיט את הבסיס לתביעה כולה, ביטל בית המשפט את ההחלטה בדבר התנאי לרשות להתגונן בהפקדת הסכום הכספי. הערעור נדחה, והמערער חויב למלא אחר החלטת הרשם הנכבד, ולשלם את הוצאות המשיב. עם זאת, מאחר שערעורו של המערער התקבל על יסוד טענה חדשה, ומשלא ניתן לכך הסבר סביר, התנה בית המשפט את מתן רשות ההתגוננות בכך שהמערער יישא בהוצאות המשיב בהליך הנוכחי.